<h1>ארחות חיים הלכ' מגלה ופורים סימן כ"ב</h1>
<h2>דף ב.</h2>
זמנים הרבה תקנו חכמים כמו שמפורש בגמרא ובזמן הזה אין קורין אותה אלא בזמנה כמו שבארו ז"ל הואיל ומסתכלין בה העניים לחלק להם מעות פורים לסעודת פורים וכשיראו שקורין בשאר הזמנים ולא יתנו להם כלום יפנו למלאכתם וימנעו מסעודת פורים ולא יתנו לבם לבקש עוד. והריא"ף ז"ל פי' הואיל ועיניהם של עניים נשואות לחלק להם מעות פורים אחר קריאה מיד נצטרך לחלק להם מיד ושמא יאכלום מיד ולא ישאר בידם במה יעשו סעודת פורים בזמנה וקיימא לן דסעודת פורים אינה נאכלת אלא בזמנה ואנו אין בידינו מה לחלק להם שנית. וי"מ מסתכלין בה מונין כמה ימים יש לעולם ממקרא מגלה עד פסח ויבאו לאכול חמץ בפסח ויש גורסין ומסתכנין בה פי' להעמיד הדת מפני העכו"ם ואם יהיו זמנים הרבה ירגישו אויבים בדבר. ואעפ"י שזכרון נס חנוכה עושין ח' ימים ולא חששו בה אפשר לומר לפי שאותה מצוה היא לזכרון הנס של שמן ולא לזכרון נס נקמת האויבים יש לחוש שמא יקנאו על זה נמצא בזמן הזה שאין קורין אותה אלא ביום י"ד בני כפרים ועיירות ובט"ו כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון.
<h2>דף ב:</h2>
וכרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו אם אין ביניהם יתר על אלפים אמה הרי זה ככרך וקורין בחמשה עשר.
<h2>דף ה:</h2>
ועיר שהוא ספק אם הוקף חומה מימו' יהושע בן נון אם לאו כתב הרמב"ם ז"ל שקורין בשני ימים בי"ד ובט"ו ובלילה ואין מברכין עליה רק בי"ד שהיא זמן קריא' לכל העול'. ויש שואלין מפני מה אין קורין המגלה מספק שני ימים ויש לתרץ לפי שאינה אלא מדבריהם והם אמרו ועוד דכתיב ולא יעבור וכיון דבני כרכין לא יוכלו לקרו' ביום י"ו בני עיירות לא יוכלו בט"ו.
<h2>דף יט.</h2>
בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר אם היה דעתו לחזור למקומו בזמן הקריאה ונתעכב ולא חזר קורא כמקומו ואם לא היה דעתו לחזור אלא לאחר זמן הקריאה קורא עם אנשי המקום שהוא שם.
והתוספתא גרסינן דבן כרך שהיה מפרש ויצא בשיירא והיה במדבר או על הים ביום י"ד קורא בו ביום דכיון דאינו במקומו הלך אחר רוב העולם וכן נראה מן הירושלמי.
